סקירה כללית של הנצרות והשפה הטורקית

לנצרות יש היסטוריה ארוכה בקרב העם הטורקי, שראשיתה במאות הראשונות של התקופה הנוצרית, הרבה לפני עלייתם של העמים דוברי הטורקית באנטוליה. האזור שהוא טורקיה של ימינו היה ביתם של כמה מהמרכזים המוקדמים והחשובים ביותר של הנצרות, כולל ערים כמו אנטיוכיה, אפסוס וקונסטנטינופול (איסטנבול של ימינו). אזורים אלו היו המפתח להתפשטות הנצרות באימפריה הרומית ולימים הפכו למרכזים של האימפריה הביזנטית, שבה שגשגה הנצרות. אולם כאשר הטורקים הסלג'וקים החלו להגר לאנטוליה במאה ה-11, ואחריהם התורכים העות'מאנים במאות ה-14 וה-15, האסלאם הפך בהדרגה לדת השלטת באזור. נפילת קונסטנטינופול ב-1453 חיזקה את השלטון האסלאמי במה שהיה אזור נוצרי ברובו.

למרות הדומיננטיות של האסלאם, קהילות נוצריות קטנות, כולל נוצרים יוונים אורתודוקסים, ארמנים וסורים, המשיכו להתקיים תחת השלטון העות'מאני. השפה הטורקית החליפה בהדרגה את היוונית ושפות מקומיות אחרות כאשר המוסלמים דוברי הטורקית הפכו לרוב. בעוד שהקהילות הנוצריות פחתו באופן משמעותי בטורקיה המודרנית, הנצרות נותרה נוכחת בקרב קבוצות מיעוט כמו ארמנים, יוונים ואשורים. התנ"ך תורגם לטורקית במאה ה-19, ובשנים האחרונות יש התעניינות מחודשת במשאבים נוצריים בשפה הטורקית, במיוחד בקרב קבוצות פרוטסטנטיות. כיום, בעוד הנצרות היא דת מיעוט בטורקיה, נוצרים דוברי טורקית ממשיכים לקיים את אמונתם ולשמור על נוכחות קטנה אך תוססת במדינה.