סקירה כללית של הנצרות והשפה הצרפתית
הנצרות בצרפת מתוארכת לתקופה הרומית, עם שורשים מוקדמים שהוקמו במאה ה-2 לספירה. עד המאה ה-4, הנצרות הפכה לנפוצה יותר בעקבות המרה של מרטין הקדוש מטורס, מיסיונר בולט. הפיכתו של קלוביס הראשון, מלך הפרנקים, לנצרות בסביבות שנת 500 לספירה סימנה רגע מכריע, שכן היא הובילה לשילובם של הפרנקים עם הכנסייה הרומית-קתולית וביססה את צרפת כשחקן מרכזי בנצרות האירופית. בתקופת ימי הביניים, מנזרים וקתדרלות שגשגו, וצרפת הפכה לביתם של חוקרים נוצריים מרכזיים ומוסדות דת משפיעים, כמו אוניברסיטת פריז ומנזר קלוני, שהשפיעו רבות על התיאולוגיה והחינוך הנוצריים.
הרפורמציה הפרוטסטנטית של המאה ה-16 יצרה מחלוקות בצרפת, כאשר ההוגנוטים הפרוטסטנטים התמודדו עם רדיפות מהמונרכיה הקתולית, שהגיעה לשיאה באירועים כמו הטבח ביום ברתולומיאו הקדוש בשנת 1572. צו נאנט (1598) הוענק לזמן קצר לסובלנות דתית, אם כי לאחר מכן הוענק לו סובלנות דתית נוספת, 165 רדיפה והגירה של הוגנוטים רבים. הנצרות בצרפת נותרה קתולית ברובה עד המהפכה הצרפתית (1789), שהחלישה באופן משמעותי את השפעתה של הכנסייה באמצעות חילון. כיום, למרות שהחילוניות חזקה בצרפת, הנצרות, במיוחד הקתוליות, נותרה משפיעה במסורות התרבותיות, בעוד שהפרוטסטנטיות והקהילות האוונגליסטיות הגדלות טבעו את נוכחותן בנוף הנוצרי דובר הצרפתית.
ההיסטוריה של תרגום התנ"ך הצרפתי החלה בימי הביניים, כאשר חלקים מהתנ"ך תורגמו לצרפתית עתיקה. עם זאת, רק בתחילת המאה ה-16 התפרסם תנ"ך צרפתי שלם. התנ"ך אוליבטן, שפורסם ב-1535 ונקרא על שמו של פייר רוברט אוליבטן, בן דודו של ג'ון קלווין, היה התנ"ך השלם הראשון שתורגם ישירות מעברית ויוונית לצרפתית. בתמיכת הרפורמים הפרוטסטנטיים, הפך תרגום זה לטקסט משמעותי עבור פרוטסטנטים דוברי צרפתית, הידועים בשם הוגנוטים, במהלך הרפורמציה.
בתגובה, הכנסייה הקתולית הפיקה תרגום משלה לצרפתית, תנ"ך לובן (1550), שתורגם מהוולגטה הלטינית, כדי להתמודד עם גרסאות פרוטסטנטיות. מאוחר יותר, התנ"ך הפורט-רויאל (1667), שתורגם על ידי חוקרים מהתנועה הג'אנסניסטית, הפך לתנ"ך צרפתי קתולי משמעותי נוסף. התרגום הפרוטסטנטי לואי סגונד, שהושלם ב-1880, הפך לאחד מהתנ"ך הצרפתי הנפוצים ביותר בקרב הפרוטסטנטים, ונותר משפיע כיום. תרגומים מודרניים לצרפתית, כגון Bible de Jérusalem (1956) לקתולים ועדכונים עכשוויים של יצירתו של סגונד, משקפים מסורת ארוכת שנים של כתבי הקודש בשפה הצרפתית שסייעה להנגיש את הנצרות לדוברי צרפתית במשך מאות שנים.
